<h1>ראב"ן סימן שנ"ח</h1>
<h2>דף קט.</h2>
וכל חולה שיש בו סכנה מותר לרפאו בשבת אפילו ברפואה דמוכחא כגון לשחוק סממנין ולהביאן בשבת. ומכה שעל גב היד והרגל הויא כמכה של חלל וצומתה ביין ובחומץ בשבת, כדאמר רבינא איקלע לבי רב אשי חזייה דדרכה ליה חמרא אגבה דכרעיה וקא צמית ליה בחלא וכו' עד א"ל גב היד וגב הרגל שאני דאמר רב גב היד וגב הרגל הרי הוא כמכה של חלל ומחללין עלה את השבת. ורוק תפל אפילו על גב העין אסור. [ומחזירין את השבר בשבת]. ומי שנפרקה [קמ"ז.] ידו או רגלו אשלושיר בלע"ז לא יטרפם בצונן דהא [הוא] רפואה מוכחת אבל רוחץ בצונן כדרכו ואם נתרפא נתרפא. והחושש בפיו [יומא פ"ד:] מטילין לו סם בשבת. ומחמין חמין לחולה בשבת בין להשקותו בין להברותו ואין אומרים נמתין שמא יבריא שכל ספק נפשות דוחה את השבת. ואין עושין דברים הללו לא ע"י גוים ולא ע"י כותים אלא אפילו ע"י גדולי ישראל. ות"ר מפקחין פיקוח נפש בשבת והזריז הרי זה משובח כיצד ראה תינוק שנפל לים פורש מצודה ומעלהו וא"צ ליטול רשות מב"ד ראה תינוק שנפל לבור עוקר חוליא ומעלהו וא"צ ליטול רשות מב"ד.
<h2>דף קיא:</h2>
כל קשרין שקושרי' ומתירין כל שעה מותר לקשור ולהתיר בשבת כגון מנעלים [ברצועות] שלנו שאין אנו חולצין אותן אלא בהתרה, וכגון אבנטים שלנו שאנו קושרין בכל עת חגורתן ומתירין בכל עת חליצתן, וכן קשרי רצועות של בתי שוקיים באבנט של מכנסים. אבל ליתן רצועות בבתי שוקיים ולקושרן אסור דהוא קשר של קיימא דלא עביד למישרייה, וכן רצועות של מקטורן שלנו ושל עורות שלנו בזמן שאין רגילין בקישורן לקצר ולהרויח אסור למישרייה ולמיקטריה, אבל אם היה רגיל להרויחו בשעת לבישה והפשט ולקצרו שרי לקושרו ולהתירו. וכן אשה במפתחי חלוקה שפתוח מימין ומשמאל על כתיפה מותר לקשור ולהתיר דלאו של קיימא הוא שהרי פותח ומתירו בשעת לבישה והפשט ואע"ג דאיכא למימר דילמא מבטל לחד ולא יתירנו אפ"ה קשיר לתרווייהו, וכן קשרי חוטי שערה וקשרי חוטי קולתה קרנץ בלעז וקשרי קישורין שעל קלתה כמו שקורין ייבל בלעז כולהו קשרין דלאו קיימא נינהו שהרי קושרן ומתירן כל שעה, אבל קישור שקורין רייף בלעז שהוא קבוע על קלתה ואין מתירו וקושרו אלא משבת לשבת כשמחליפו הוא של קיימא נ"ל. וכן קשר אבנט של מכנסים כיון דאין קושרו ומתירו אלא כשמחליף המכנסים הוי של קיימא, ואי רגיל (לאוסרו) [לקשרו] ולהתירו בשעת הפשט ולבישה שרי. וכן קשר של נודות יין ושמן קושרין ומתירין אע"ג דאית ליה תרי אוני ולא חיישינן דילמא יבטל חד והוי קשר של קיימא. וכן אם רוצה לדלות מים בשבת ואין חבל בדלי קושר פסיקיא [קי"ג.] וכל דבר שראוי למלאכה אחרת ולא יבטלו בדלי ודולה, אבל החבל לא דודאי מבטל ליה והוי קשר של קיימא.
